אתר מרכז מורשת דוד לוי נמצא בשלבי בינוי והרצה. בעת הזו מוצג לציבור מסמך היסוד הרשמי המפרט את חזון המרכז, מטרותיו ומורשתו של דוד לוי ז״ל.
להנציח, לשמר ולהנחיל לדורות הבאים את פועלו הציבורי, החברתי והממלכתי של דוד לוי ז"ל – ממנהיגיה הבולטים של מדינת ישראל, אשר צמח מתוך עיירת הפיתוח בית שאן והגיע לפסגות ההנהגה הלאומית.
מרכז מורשת דוד לוי נועד להנציח, לשמר ולהנחיל לדורות הבאים את פועלו הציבורי, החברתי והממלכתי של דוד לוי ז"ל – ממנהיגיה הבולטים של מדינת ישראל, אשר צמח מתוך עיירת הפיתוח בית שאן והגיע לפסגות ההנהגה הלאומית. סיפור חייו מגלם את חזון קיבוץ הגלויות, ההשתלבות בחברה הישראלית, המחויבות לצדק חברתי ולשוויון הזדמנויות, ואת האמונה כי כל אדם יכול להגיע להישגים בזכות התמדה, יושר, עבודה קשה ונאמנות לערכיו ומעל לכל בזכות תחושת השליחות לפעול למען שלימות ארצו ועמו.
דוד לוי נולד ברבאט שבמרוקו בשנת 1937 למשפחה מסורתית וציונית. בשנת 1957 עלה לישראל יחד עם משפחתו במסגרת גלי העלייה הגדולים מצפון אפריקה. המשפחה התיישבה בבית שאן, שהייתה אז עיירת פיתוח צעירה ומרוחקת ממרכזי הכוח במדינה.
עם הגעתו לישראל עבד בעבודות כפיים, בין היתר בבנייה, בחקלאות ובייעור. כבר בגיל צעיר התבלט כמנהיג טבעי וכמי שנאבק למען תנאי החיים של העובדים ותושבי הפריפריה. פעילותו הציבורית החלה במסגרת ההסתדרות ובמישור המוניציפלי בבית שאן.
לוי ראה עצמו כנציגם של האנשים הפשוטים – עובדים, עולים חדשים, תושבי עיירות הפיתוח ואוכלוסיות מוחלשות. הוא האמין כי מדינת ישראל חייבת להעניק לכל אזרח הזדמנות שווה להתקדם ולהצליח ללא קשר למוצאו או למקום מגוריו.
בשנת 1969 נבחר לראשונה לכנסת ומאז כיהן ברציפות במשך כ-37 שנים כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל. על אף זכאותו בתוקף תפקידיו לדיור שרד בירושלים, המשיך להתגורר בבית שאן במשך כל חייו ושמר על קשר בלתי אמצעי עם הציבור הרחב.
המשפחה היתה תמיד העוגן בחייו- במקביל לפועלו הציבורי, הקים דוד לוי את ביתו בבית שאן יחד עם רעייתו רחל. בני הזוג הקימו משפחה ברוכת ילדים (תריסר ילדים), אשר היוותה עבורו לאורך כל השנים עוגן רגשי וערכי מדרגה ראשונה. החלטתו העקרונית שלא להעתיק את מגוריו למרכז הארץ או לשכונות יוקרה בירושלים הייתה הצהרה חברתית ותרבותית ברורה: הוא נותר חלק בלתי נפרד מאנשי הפריפריה וייצג אותם מתוך שותפות גורל מלאה.
מתוך התא המשפחתי החם והערכי שגידל, צמחו גם אנשי ציבור שהמשיכו את דרכו הממלכתית, בתו השרה אורלי לוי-אבקסיס ובנו ז'קי לוי, סגן השר וראש עירית בית שאן. רעייתו רחל עמדה לצדו לאורך כל תחנות חייו, תמכה בפעילותו הציבורית והיוותה שותפה מלאה לדרך החיים הצנועה והמחויבת שהוביל.
בשנת 2018 הוענק לדוד לוי פרס ישראל על מפעל חיים, בתחום התרומה לחברה ולקהילה. הוועדה תיארה את דוד לוי כמי שנשא לאורך שנים את קולם של מי שקודם לפעילותו לא זכו לייצוג ממשי בשיח הציבורי, וכמי שפעל ללא לאות למען צמצום פערים חברתיים ולמען שוויון הזדמנויות.
ביום 2 ביוני 2024 הלך דוד לוי לעולמו בגיל 86. מורשתו הייחודית ממשיכה להוות מקור השראה למנהיגות ציבורית המחוברת לעם, לערכי השוויון ולמחויבות עמוקה למדינת ישראל ולעם היהודי .
הובלת רפורמה במבנה הקליטה: שינוי שיטות הקליטה הנוקשות והפניית משאבים מוגברים לטובת ליווי אישי, תעסוקתי ותרבותי של עולים ממגוון מדינות.
הכנת התשתיות לעליות הגדולות: הנחת היסודות המערכתיים שאפשרו למדינת ישראל לקלוט בהמשך גלי עלייה רחבים, תוך מאבק על פיזור אוכלוסין נכון ומכבד.
הקמת פרויקט שיקום השכונות: מפעל לאומי רחב היקף ששינה את פניהן של כ-160 שכונות מצוקה ועיירות פיתוח, תוך שילוב שיקום פיזי עם שיקום חברתי ותרבותי.
הרחבת פתרונות הדיור הציבורי: הובלת תוכניות סיוע, משכנתאות מסובסדות ובנייה מאסיבית עבור זוגות צעירים ועולים חדשים.
הרחבת ההתיישבות: הקמת 230 יישובים חדשים: כ-60 יישובים בגליל, 50 יישובים בנגב ובשפלה, 120 יישובים בגולן, ביהודה, בשומרון ובחבל עזה.
ביצורה, איחודה ופיתוחה של ירושלים: בנייה אדירת ממדים בירושלים, במזרחה ובמעטפת העיר להנצחת האחיזה היהודית בהר הבית והרחבת גבולותיה. שיקומו של הרובע היהודי בעיר העתיקה. הפיכת ירושלים לעיר היהודית הגדולה בישראל.
איזון חברתי בהחלטות הממשלה: שימוש בכוחו הפוליטי כסגן רה"מ כדי לשמש כ"מצפן חברתי", תוך בלימת גזירות כלכליות ואישור תקציבים מוכווני רווחה וחינוך לפריפריה.
גישור וייצוב קואליציוני: מילוי תפקיד מפתח בניהול משברים פוליטיים פנימיים, שמירה על אחדות העם לצד יציבות הממשל וייצוג קולו של הציבור המזרחי והמסורתי סביב שולחן קבלת ההחלטות.
תנופה מדינית: כינון יחסים דיפלומטיים עם 34 מדינות בעולם בהן סין, הודו, רוסיה, מדינות מזרח אירופה, לרבות הרפובליקות המוסלמיות של ברית המועצות לשעבר.
ביטול החלטת האו"ם המשווה ציונות לגזענות.
הגעה להכרה בינלאומית ואישור האו"ם להערכות צהל ברצועת הבטחון (בשנת 2000)
נציג עקבי ומחויב של הפריפריה החברתית והגיאוגרפית.
סמל למאבק אמיץ לפריצת תקרת הזכוכית להשתלבות בני עדות המזרח בצמרת ההנהגה הלאומית.
מורשתו של דוד לוי היא שילוב ייחודי של חתירה בלתי מתפשרת לצדק חברתי, ממלכתיות , כבוד אנושי ותרבותי המבוססת על האמונה כי עוצמתה של מדינה ישראל נובעת מהיכולת לחבר בין כל חלקי החברה, לכבד כל אדם, להקשיב לחלשים, לצמצם פערים חברתיים ולבנות חברה מאוחדת, צודקת ומלוכדת .כמו פסיפס, דימוי שנהג להשתמש בו. כל פרט וכל קהילה מביאים את הצבע הייחודי שלהם וביחד יוצרים תמונה אחת שלמה .
דוד לוי הגדיר מחדש את מושג המנהיגות השורשית בישראל. בחירתו לחיות בבית שאן לא הייתה גימיק פוליטי, אלא ביטוי נאמן לזהותו. הוא סירב להתנתק מהאנשים ששלחו אותו, והוכיח כי ניתן להגיע לצמרת השלטון מבלי לאבד את הערכים האישיים, את השפה,את התרבות והמסורת מבית אבא. הוא נשא בגאווה את מורשת יהדות מרוקו והמזרח בתקופה שבה הדבר נחשב לחסרון פוליטי, ובכך העניק השראה וזקיפות קומה למיליוני ישראלים .
דוד לוי נודע כאחד הנואמים הגדולים בתולדות הכנסת. הרטוריקה שלו התאפיינה בשפה עשירה, בממלכתיות וביכולת לרתק המונים, תוך שמירה על כבוד הדדי גם מול יריבים פוליטיים. התנהגותו הציבורית הייתה קפדנית, מכובדת ואצילית. עם זאת, כאשר הגיע הדבר לעקרונותיו החברתיים או המדיניים, ידע להילחם על דעותיו גם אם הדבר היה כרוך במחירים אישיים כבדים.
בכל משרד ממשלתי בו כיהן, הביא עמו לוי תפיסת עולם שרואה באדם ובאזרח את המרכז . כשר שיכון, הוא לא ראה לנגד עיניו מערבלי בטון ודחפורים , אלא בני אדם הזכאים לחיים בכבוד. כשר חוץ, הוא ייצג את ישראל בעולם בראש מורם ובממלכתיות, תוך שהוא מוכיח כי גם מנהיג שהחל את דרכו כפועל בנין יכול להפוך לדיפלומט מוערך בזירה הבינלאומית. הוא היה המצפן המוסרי של ממשלות ישראל, זה שמזכיר תמיד כי חוסנה של חברה נמדד בראש ובראשונה בחוסנן של החוליות החלשות שבה.
דוד לוי ראה בשירות הציבורי שליחות ולא קריירה. הוא האמין שמנהיג חייב להישאר קשוב לציבור ולפעול מתוך מחויבות לאזרחי המדינה כולם.
פיתוח תוכניות חינוך והכשרה למנהיגות צעירה המבוססת על ערכי אחריות ציבורית, שוויון הזדמנויות ,רגישות חברתית ושאיפה למצוינות בהשראת דמותו ופועלו של לוי.
מחקר ושימור סיפורי העלייה והקליטה בישראל והנחלת תרומתן של קהילות ישראל לבניין המדינה תוך דגש על תרומתה של יהדות ספרד לתחיית הציונות המעשית ותרומתן של ערי הפיתוח למדינה.
קידום דיאלוג בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, חיזוק הסולידריות הלאומית והבניית שיח מכבד ומאחד.
הקמת מרכז לדיבייט ורטוריקה שיכשיר צעירים ביכולת ביטוי, שכנוע ונאום בשפה קולחת ומכבדת בדגש על ניהול מחלוקות בחברה הישראלית מתוך כבוד הדדי ומניעת קיטוב, ברוח נאומיו של דוד לוי.
פעילות המרכז תתבסס על יציאה אל האנשים והשכונות בפריפריה תוך שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות, בתי ספר, ארגונים חברתיים, מוסדות ציוניים וממשלתיים.
מוקד פרסום וריכוז התקשרויות, קולות קוראים ומכרזים להקמת המרכז והפעלתו.
מרכז מורשת דוד לוי פועל בהתאם לעקרונות מנהל תקין, שוויון הזדמנויות ושקיפות ציבורית. לקראת הקמת המרכז וגיבוש תוכניותיו, יפורסמו בעמוד זה קולות קוראים ומכרזי רכש, תוכן ותכנון.
(על בסיס מורשתו של דוד לוי)